מגזין הטיימס הגדיר אותו כ"מעצב התעשייתי המפורסם ביותר באמריקה". הוא עצמו סבור שהוא זה שהפך את העיצוב מ-Non Subject לנושא פופולארי. על שמו רשומים מעל ל-3,500 פריטים שעיצב ויותר ממאה עיצובי פנים שעשה בכל רחבי העולם. אם זה לא מספיק, הרזומה שלו כולל זכייה ב-300 פרסים. הוא חתום על יותר מעשרה ספרים. את העבודות שלו תוכלו למצוא בעשרות תצוגות מתחלפות ואוספים קבועים, כולל במוזיאונים הנחשבים בעולם: MoMA בניו יורק, SFMoma בסן פרנסיסקו, מרכז פומפידו בפריז ועוד.
אם תשאלו את מעצב העל קארים ראשיד (Karim Rashid), ההישגים האלה חסרי משמעות, הפרסים הם קיטשיים או אפילו חסרי תועלת: "כמו רוב האנשים היצירתיים, אני תמיד מתבונן קדימה ולא אחורה. העבר הוא חסר טעם". כי קארים ראשיד רוצה ליצור, לעצב ולברוא עולמות חדשים כאן ועכשיו.
קצרה היריעה מלפרט כאן על הרזומה המרשים של קארים ראשיד. הוא היה אחראי לעיצוב הפנים של דירות יוקרה, מטבחים, חנויות קונספט, מלונות בוטיק, מסעדות וחללים אחרים. לצד זה עיצב מוצרי מטבח, רהיטים, פריטי אופנה, מוצרי הייטק, פתרונות תאורה, ידיות, דלתות, אריזות, אופניים, בקבוקי תינוקות ואפילו צעצועי מין. הוא לא חושב שהוא עוסק ב"יותר מדי" תחומים. לדבריו הגבולות כיום מטושטשים והכל מתחבר בסופו של דבר.
קארים ראשיד נולד ב-1960 בקהיר, בן לאב מצרי ולאם אנגליה. הוא סבל בילדותו מעיכוב התפתחותי ומליקויים בדיבור. הוא עבר עם משפחתו לפריז ולאחר מכן ללונדון ולקנדה. האמנות ליוותה אותו כבר מילדות. הוא אהב לאייר פריטים יומיומיים כמו נעליים, מכשירי רדיו, משקפי ראייה ומזוודות. תמיד היה לו מה לשפר ולשנות בציורים.
אביו של קארים ראשיד היה "איש רנסנס" שעסק באמנות על תחומיה ולקח את המשפחה למוזיאונים. הבית היה עמוס בספרי אמנות. עוד בילדותו נחשף ראשיד למעצב התעשייתי והגרפי האמריקאי ריימונד לואוי ולאמנים דוגמת פאבלו פיקאסו, אנדי וורהול, אלכסנדר רודצ'נקו ואחרים. בבגרותו, סיים לימודי עיצוב תעשייתי באוניברסיטה הקנדית Carleton ב-1982 ומאוחר יותר למד בנאפולי שבאיטליה. הוא עבד בסטודיו במילאנו ולאחר מכן במשך כשבע שנים עםKan Industrial Designers בקנדה. במסגרת זו עיצב מוצרים דוגמת אביזרים רפואיים ומשקפיים תלת מימדיים, שהיו עבורו "תעשייתיים מדי". ב-1985 הוא היה מעצב ואחד המקימים של Bable Fashion Collection. הקריירה שלו התחילה באמת מספר שנים אחר כך, עם המעבר לניו ויורק ופתיחת הסטודיו הפרטי ב-1993.
המעצב כגיבור על
קארים ראשיד בולט בנוכחות הפיזית שלו. לבושו הוא בעיקר על טהרת הורוד או הלבן – מספרים שהוא מסתובב תמיד עם בקבוק צמוד של מסיר כתמים. הוא מרכיב משקפיים עבים, עונד תכשיטים ואת גופו הגבוה מעטרים קעקועים רבים. חלק מהקעקועים מייצגים את הערים שביקר בהן, ובאחד הקעקועים כתובה המילה "אור" בכתב רש"י.
את קארים ראשיד אפשר לדמות למעין "גיבור על" שמסתובב בעולם, בלבוש הייחודי שלו, במטרה להציל אותנו מזרועותיו של ה"נבל" – העיצוב שהוא רואה כלא אסתטי. במשך שנים הוא כיתת רגליו בקניונים בארצות הברית וניסה להעביר מסרים לגבי חשיבות העיצוב בכל מקום. קשה להאמין שהוא יחסוך ביקורת מפריט שחוטא בעיצוב שלו, ביקורת שנעשית בדיבור המהיר ובהומור המזוהים איתו.
קארים ראשיד רואה בעיצוב שליחות ומגדיר את עצמו כאמן לא פחות מאשר כמעצב תעשייתי. ב-2005 כתב ספר שכותרתו "I want to change the world", שמבטא את תפיסתו לגבי המקום שלו בעולם. הוא רואה את העיצוב כבסיס התרבותי של העולם שלנו ומאמין שבאמצעותו אפשר לחיות בעולם שונה: "מהות העיצוב אינה לפתור בעיות, אלא לייפות בצורה דרסטית את הסביבה שלנו". לתפיסתו יופי הוא צורך אנושי קולקטיבי.
ורוד זה השחור החדש
קארים ראשיד אוהב לעבוד לבד. הוא מוצא את הטיסות הארוכות כמתאימות יותר לצורך זה מאשר הבית או המשרד שלו, ובטיסה ממוצעת יכול להכין עשרות סקיצות לעיצובים. הוא מעביר חלק משמעותי מהזמן שלו במלונות ברחבי העולם. כשאינו בנסיעות הוא מתגורר בניו יורק, בבית בו כמעט כל הפריטים עוצבו על ידו. הוא נשוי בשנית ואב לבת.
כניסה לעולמו העיצובי של קארים ראשיד מראה גאון בתחומו. עבודתו ייחודית, מלאת דמיון אבל עדיין פונקציונלית ומהונדסת. את החשיבה שלו הוא רואה כ"מתמטית" ומחבר אותה לשורשי המתמטיקה והגיאומטריה במצרים העתיקה. הוא מרבה ליצור עיקולים וקווים מעגליים. העבודות שלו לדבריו הן רכות, אורגניות ואנושיות. אין בעיצובים שלו יותר מדי פרטים – הוא מכנה אותם "מינימליזם חושני" – אבל אלו שכן קיימים חורגים מהמקובל. למרות הסלידה המסוימת מהעבר, חלק מיצירותיו מזכירות בסגנון שלהן רטרו. הוא מרבה לשלב פלסטיק וזכה לכינוי "משורר הפלסטיק".
בתחילת הדרך קארים ראשיד היה שמרן, אבל בשלב מסוים הצבעוניות סחפה אותו. כיום היא מקבלת מקום של כבוד בעבודותיו, כולל הצבע הורוד שהוא רואה בתור "השחור החדש": "ורוד משדר את הרעיון של רוחניות, אנטרופיה, אנרגיה ואופטימיות עזה", כפי שהגדיר במסגרת קידום מוצרי המטבח החשמליים הצבעוניים שעיצב לחברת Gorenje: "אני אוהב צבעים ולא מפחד מהם. אני משתמש בהם כפי שציירים משתמשים: כאמצעי להעברת רגש, לשאילת שאלות, להענקת השראה, להעלאת זכרונות..".
העיצוב הדמוקרטי כבר כאן
קארים ראשיד מעצב פריטים לחיי היום יום, הזוכים לכינוי "עיצוב דמוקרטי" – עיצוב המתאים לכל אחד. הוא מאמין שכל האובייקטים המקיפים אותנו צריכים להיות יפים: "במשך תקופה ארוכה עיצוב היה קיים רק עבור האליטות ותרבות מבודדת וקטנה. עבדתי קשה בניסיון להפוך את העיצוב לנושא ציבורי". הוא עבד עם מותגי יוקרה אבל עיצב גם מוצרים לרשת סופרמרקטים אמריקאית. אחד המוצרים המצליחים שלו הוא פח ניירות בשם Garbo שעיצב עבור Umbra הקנדית. הפח, שמחירו כעשרה דולר, נמכר בכשתי מיליון יחידות שהפכו אותו לאחד מפריטי המעצבים הנמכרים בהיסטוריה. מצד שני גם לו היו כישלונות: עיצובים של רכב לטויוטה או טלפון נייד ל-Vodafone לא הגיעו אפילו לשלב השיווק לקהל הרחב. לדברי ראשיד הם פשוט הקדימו את זמנם.
המטבחים שלו הם מלאכת מחשבת: "המטבח הוא הלב של הבית. כאשר העובדה הזו נמצאת בראשי, לקחתי את מה שהוא לרוב ארכיטיפ נדוש והפכתי אותו לחוויה אלגנטית". ראינו אותו לוקח את המושכות בעיצוב מטבחים מדגמי Karan או Kook של Rastelli, מטבחים בעלי מראה עתידני ומתוחכם המושג בזכות שימוש מאסיבי בנורות LED צבעוניות המסתתרות מתחת למשטחים או בקירות, עיצוב ארגונומי, צורות מעוגלות, מוצרי חשמל מובנים ופתרונות אחסון מתקדמים. את המטבחים מסדרת Kook הוא תיאר: "רציתי ליצור עיצוב חדשני שיהפוך אפילו את העבודה המאתגרת ביותר הנעשית במטבח לעונג אסתטי טהור".
לקארים ראשיד יש חיבה לישראל: הוא ביקר בה מספר פעמים, עיצב, הרצה ואפילו תיקלט במסיבה תל אביבית. ייתכן שבעוד מספר שנים הפריטים המשוגעים של ראשיד ועיצובי הפנים פורצי הדרך שלו ימצאו את מקומם בהרבה יותר בתים בישראל ובעולם. כדי שזה יקרה צריך שהחזון הדמוקרטי-עיצובי שלו ימשיך להתגשם ושהאנשים ישתחחרו מהתפיסות הסטנדרטיות של עיצוב שמאפיינות אותם כיום, לדברי ראשיד. בינתיים ננסה להתבונן בעבודות שלו, להיכנס לעולמות חדשים ולקחת השראה.
